מקיר הברזל להגנה אקטיבית

תפיסת הביטחון הישראלית הראשונה מזוהה עם זו של זאב ז’בוטינסקי, כבר בתחילתה של המאה העשרים. הלה ביסס את גישתו בעקבות המאורעות האלימים בשנים 1920-1921. כתוצאה מהמאורעות הללו כתב ז’בוטינסקי את מאמרו הידוע “קיר הברזל”. במאמר הציב ז’בוטינסקי שני עקרונות יסוד: האחד, אסור לגרש את ערביי ארץ ישראל. השני, אל לנו לשלוט בהם בכוח או לשלול את זכויותיהם. לפיכך, הרעיון העיקרי של קיר הברזל הינו שההתיישבות תתפתח ותהווה כוח שאינו תלוי באוכלוסייה המקומית, מאחורי קיר הברזל שאותה אוכלוסייה מקומית לא תוכל לגבור עליו. למעשה, קיר הברזל הינו דימוי שמטרתו להביא את הערבים למסקנה הברורה, שלא ניתן לחסל את היישוב היהודי בארץ ישראל וזאת באמצעות מחסום שלא ניתן לעבור אותו (בתודעה), הלא הוא קיר ברזל.

אפשר לומר שהתקופה השנייה מתחילה לאחר מלחמת העצמאות, כאש ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן גוריון, התווה תפיסת ביטחון שמטרתה להוות מעין “מצפן”. כלומר, כיוון כללי שאליו המדינה צריכה לכוון מבחינה מדינית, צבאית, מודיעינית וכלכלית. בן גוריון הבין כי ישנה א-סימטריה ברורה בין מדינת ישראל לבין אויביה בכל פרמטר אפשרי כמו שטח, כמות חיילים ואף אוצרות טבע. על כן, ישראל צריכה להיבנות על העצמה של “כוח המחץ” על חשבון זה של “כוח העמידה”. היינו, העצמת הכוח הצבאי הזמין, כך שבאמצעות כוח מחץ חזק ניתן יהיה להעביר במהרה את הלחימה אל שטח האויב, להכותו מכה חזקה דיה שתביא להכרעתו המיידית בשדה הקרב. ראוי לציין, כי כוח מחץ זה הינו מוגבל ואסור לו לפגוע יתר על המידה בכוח העמידה (החברתית והכלכלית), וזו הסיבה המרכזית שכוחו העיקרי של צה”ל בנוי על צבא מילואים גדול ולא על צבא סדיר.

מלחמת המפרץ ב-1991 הביאה עמה תפנית משמעותית במזרח התיכון, כאשר העורף האזרחי ישראלי הפך ליעד מרכזי עבור אויביה של מדינת ישראל, שלמדו להכיר היטב את הרגישות הגבוהה לאבדות בנפש. מדינות ערב וארגוני הטרור הפנימו כי לא יוכלו להתמודד עם עליונותו של חיל האוויר הישראלי ועברו להצטייד ברקטות וטילים. “דוקטרינת בגין”, שמשמעה שימור יכולותיה האסטרטגיות של מדינת ישראל לעומת אויבותיה של מדינת ישראל, בעקבות תקיפת הכור בעיראק ב-1981, איננה מספיקה דיה. משום כך, בכדי להתמודד עם האיומים הקיימים ואלו המתהווים נגד מדינת ישראל, הכוללים עשרות אלפי טילים הן מצפון והן מדרום, ואף ממדינות שאינן גובלות עם ישראל, יש צורך בעדכון הדוקטרינה הקיימת.

מלחמת המפרץ הראשונה, מתוך אתר וויקיפדיה

כך למשל, באוקטובר 2019 חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו כי טילים בליסטיים איראנים מכוונים כלפי ישראל מתימן שאינה גובלת עם שטחה של מדינת ישראל. דהיינו, בנוסף לאיום הטילים המכוונים לעבר ישראל מצד צבאות הטרור חיזבאללה וחמאס, ישנם עוד טילי שיוט ורחפנים תוצרת איראנית המחייבים הערכות של ישראל. יש לציין שדבריו נאמרו כחודש וחצי לאחר שהמורדים הח’ותים בתימן (המשמשים זרוע ביצוע של איראן) תקפו את חברת הנפט “ארמקו” באמצעות טילי שיוט ורחפנים תוצרת איראן. כמו כן, סוללות ההגנה האוויריות של ארצות הברית נכשלו בהגנה על המתקנים הללו.

טיל באליסטי פאתאח 110 תוצרת איראן, מתוך אתר וואלה.

לפיכך, מדינת ישראל פיתחה בשנים האחרונות את דוקטרינת ההגנה האקטיבית. כלומר, חלק מתפיסת הביטחון הישראלית נשענת כיום על שכבות הגנה אקטיביות הכוללות מערך יירוט של רקטות, טילים ואף כטב”מים, על ידי כיפת ברזל, שרביט קסמים ומערכת החץ 2, חץ 3 וחץ 4 (מהקל אל הכבד). במקביל, חברת רפאל הישראלית מקדמת פיתוח מערכת לייזר ליירוט להקות רחפנים. מערכת ה-Drone Dome של רפאל אמורה להתמודד עם איום רחפנים ומל”טים מתאבדים שעשויים לפגוע בכוחות ומתקנים צבאיים, וכן בתשתיות אזרחיות אסטרטגיות כדוגמת שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים וכן תשתיות אסטרטגיות, שיכולות לשמש כר פורה עבור רחפנים ומל”טים מתאבדים מצד האויב.

מערכת היירוט בלייזר של רפאל צילום: רפאל מערכות לחימה מתקדמות

אין זה תסריט דמיוני, כפי שצוין לעיל וכן כמעט בכל שבוע אנו עדים למתקפות טילים, כטב”מים, ורחפנים מתאבדים מצד הח’ותים על גבי אדמת סעודיה. רק השבוע תקפו הח’ותים את שדה התעופה הבינלאומי “אבהא” שבמדינה באמצעות מזל”טים וטילים. הח’ותים הגבירו בחודשים האחרונים את ההתקפות נגד יעדים צבאיים ומתקני נפט בתוך שטחיה של הממלכה הסעודית באמצעות להקות מל”טים ומזל”טים מתאבדים.

נדמה שהאלוף ישראל טל (טליק), בספרו “ביטחון לאומי”, ניבא בפועל את זירת הקרב העתידית המתהווה לנגד עינינו, כאשר בשנת 1996 יצא הספר לאור. “אם תתחולל מהפכה אסטרטגית בזירה היא שתאפיין את שדה הקרב העתידי ותסכן את ישראל. את המהפכה הזו יחוללו טילים ארוכי טווח שיימצאו בידיהן של מדינות קרובות ורחוקות, והם עלולים לערער את כושר ההרתעה ההיסטורי של ישראל. לא אמצעי לחימה טכנו טקטיים חדשים חדישים, לרבות החימוש המדויק והחכם ולא בלעדיות הכוח האווירי יהוו ערובה בפני האיומים האסטרטגיים החדשים”.

                                                   החימוש המדויק ככוח אש אפקטיבי בשדה הקרב העתידי

בד בבד, מדינת ישראל משקיעה הון עתק ואף מקצה משאבים רבים בכל הקשור בחימוש המדויק. בתוך כך, לאחרונה נחשף על ידי מערכת הביטחון הפצמ”ר המדויק “עוקץ פלדה” – שפועל באמצעות מונחה לייזר תוצרת מפא”ת, זרוע היבשה בצה”ל וחברת ‘אלביט מערכות’. למעשה, “עוקץ פלדה” אמור לספק יכולת אש מדויקת וקטלנית במטרות איכות, בשטחים פתוחים ובמתחמים אורבניים צפופים, תוך צמצום נזק היקפי ומניעת פגיעה בבלתי מעורבים. כניסתה לשימוש מבצעי תביא למהפיכה של ממש בלוחמה היבשתית ותעניק לגדודים הלוחמים יכולות חדשות של כוח אש אורגני, יעיל ומדויק ובהפעלה עצמאית.

שר הביטחון בני גנץ טען שהטכנולוגיה החדשה משנה את זירת הקרב ומעניקה לצה”ל אמצעים קטלניים, מדוייקים ואפקטיביים יותר. כאמור, אחד מהקשיים עמם נאלץ צה”ל להתמודד בשנים האחרונות הינו הלחימה אל מול אויב שמסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית, ובמקביל לעמוד באמות המידה המשפטיות והערכיות אותן מובילה מדינת ישראל בשדה הקרב.

לדברי ראש מו”פ במפא”ת, תא”ל יניב רותם: “עשר שנות מחקר ופיתוח הביאו אותנו לרגע הזה, שבו אנו מעמידים לרשות כוחות החי”ר בצה”ל אמצעי שובר שוויון בשדה הקרב המודרני. הפצמ”ר המדויק מעניק לכוחות החי”ר יכולת אש מדויקת שהייתה עד כה רק לטילים ולחמושים אוויריים. מדובר בפרויקט מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית ובמוצר פורץ דרך בקנה מידה בינלאומי, שמהווה את הסנונית ראשונה בדרך לפיתוח משפחת חימושים מתקדמים נוספים״.

מאידך, במלחמת לבנון השנייה התנהל מעין “ציד רקטות”, כאשר נורו 174 אלף פגזים ורקטות על ידי צה”ל במטרה להפסיק את ירי הרקטות אל עבר ישראל. התפיסה הייתה שצריך להשמיד את משגרי הרקטות בטרם החל הירי (ציד). באם הציד נכשל אזי יש לירות לעבר המשגרים היורים נגד סוללות. בראי לאחור, ניתן להיווכח שציד הרקטות כשל וירי הרקטות לא פסק, עד שלא נכנסו כוחות קרקעיים לתמרון צבאי נגד החיזבאללה.

משום כך, הרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט הגה את “דוקטרינת הדאחיה” אותה חשף בראיון לידיעות אחרונות. לדבריו, בעימות הבא ישראל תתקוף בעוצמה מאסיבית במיוחד כפי שנעשה ברובע הדאחיה שבביירות (המפקדה של החיזבאללה), שכן לתפיסתו ציד משגרי רקטות הינה שטות גמורה כאשר מופנים כלפיך עשרות אלפי טילים. “בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל, נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים”. אייזנקוט מדבר על החרבת הכפרים השיעיים בדרום ועל שיטת ענישה דומה גם נגד סוריה, במקרה של מלחמה. “זו לא המלצה. זו התוכנית והיא כבר אושרה”.

רובע הדאחייה בביירות, מתוך אתר חיל האוויר

סוגיה נוספת הינה הלגיטימציה הבינלאומית. גיא ברוקר במאמרו “השעונים שתקתקו בעצלתיים”, מציין מספר תהליכים שבגינם מלחמות נפסקות. אחד מהם כאמור הוא שעון הלגיטימציה הבינלאומית. מהרגע שמדינת ישראל נכנסת לסבב נוסף הן בדרום והן בצפון, שעון החול מתחיל לפעול לרעתנו. הקושי של צה”ל לפעול מול האויב שמתחבא ופועל מאחורי אוכלוסייה אזרחית עשוי להביא להרג של חפים מפשע ובכך לעצור את המשך הפעולה הצבאית של צה”ל בכדי לפגוע בתשתיות האויב.

לא בכדי, ציין לאחרונה הרמטכ”ל כוכבי במסעו המדיני יחד עם נשיא המדינה רובי ריבלין במטרה לעצור את החלטת בית הדין בהאג מכיוון “שאנו נמצאים בעידן של מלחמות חדשות בעלות מורכבות רבה“. ולכן בכדי להתמודד עם הצביעות, והאנטישמיות של מוסדות בינלאומיים כגון בית הדין בהאג יש צורך מעבר למערכה מדינית בשימוש בטכנולוגיה חדשה ומתקדמת שתהווה אור לגויים בכל הקשור בשמירה על חיי אדם וחפים מפשע גם בזמן מלחמה.

ניתן לומר אפוא, שמדינת ישראל משקיעה מאמצים כבירים לטובת היתרון האיכותי על פני יריבינו באמצעות התעשייה הביטחונית המשגשגת שתוצריה מהווים נשק שובר שוויון בעתות מלחמה, הן בהגנה והן בהתקפה. כפי שקרה לכל אורך ההיסטוריה הקצרה של ישראל, ברגע האמת היא אינה יכולה לסמוך גם לא על בעלות בריתה ולכן עליה לשמר את עליונותה הצבאית המתבססת על טכנולוגיה מתקדמת וכן על כוח אדם איכותי בסדיר, בקבע ואף במילואים. שני האלמנטים הללו הינם קריטיים לתפיסת הביטחון הכוללת. יתר על כן, ישראל אינה יכולה להפסיד באף מלחמה שכן זה יביא להשמדתה.

כפי הנראה, המלחמה הבאה תהיה שונה לחלוטין מאלו שידענו בעבר. שדה הקרב יראה אחרת לגמרי. לא נראה עוד אוגדות מסתערות וחטיבות שריון הפורצות קדימה. שני הצדדים הלוחמים מצוידים במערכות לחימה מתקדמות, וטילים משכוללים ומדויקים, מגביהי טוס באטמוספירה ובחלל מעל. כמו כן, כלי טיס בלתי מאוישים יחלו באופן הדרגתי להחליף את חיל האוויר הקלאסי המוכר לנו. כאמור, גם החלק ההגנתי יראה אחרת. המצאות חדשות, כלי נשק, פצצות וטכנולוגיה מתקדמת עשויות להכריע בשדה הקרב העתידי. טכנולוגיה צבאית – ביטחונית מעניקה יתרון עצום. אם הטילים שלך פוגעים ושל האויב נכשלים אזי יש לך יתרון. חשוב מאוד בחינת “דע את האויב”. מדינת ישראל עומדת בחזית מול אויביה בכל הקשור לתעשייה צבאית מתקדמת.