גזענות ברשת החברתית

 

 

 

הגזענות ברשת מגיעה לממדים מדאיגים

 

הרשתות החברתיות שצמחו בשני העשורים האחרונים אפשרו לאנשים להתחבר זה לזה בצורה פשוטה יותר מאי-פעם. מה שהתחיל מאתר פייסבוק, שאיפשר לחלוק תמונות עם חברים ובני משפחה, הפך לתופעה בינלאומית שהצמיחה עשרות אתרים חברתיים – כל אחד עם הייחוד שלו. למרבה הצער, מה שהיה בעבר מרחב ניטרלי לשיתוף של תמונות, רגשות והגיגים, הפך במרוצת השנים גם ככלי מלחמה בידיהם של פלגים קיצוניים. במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות בעולם, החלה ברשת תופעה של גזענות, ובמדינה הקטנה שלנו, גזענות ברשת כלפי החברה הערבית היא כבר אינה תופעה שולית. בשנים האחרונות היו לא מעט מקרים של גזענות ברשת שלא ניתן להתעלם מהם.

 

עשרות קבוצות קוראות לאלימות ברחובות

 

לפי דיווח של עיתון כלכליסט , נכון לחודש מאי, 2021, קיימות בישראל למעלה מ-79 קבוצות שמוקדשות כולן לשיח גזעני כלפיי המגזר הערבי. הקבוצות האלו מונות אלפי אנשים, והן נמצאות בפורומים פופולריים, לרבות פייסבוק, טוויטר וטלגרם.

הקבוצות האלו דוגלות בהרבה יותר מ"רק" שיח אלים; הן כוללות קריאות לפגיעה באזרחים ערבים, מדגימות כיצד לייצר כלי נשק, וגם מפרסמות סרטונים אלימים.

קצב הגדילה של הקבוצות האלו מעלה סיבה לדאגה, ובעוד שבעבר מקימי קבוצות מהסוג הזה הסוו אותן עם שמות מתוחכמים, כיום הן נושאות את דגל הגזענות בגאווה; קבוצות דוגמת "רמלה לוד – מלחמה", "מוות לערבים – יהודים גאים", "גאוות היהודים", ועוד קוראות לתסיסה אזרחית, ולפגיעה פיזית בערבים תושבי ישראל.

רבות מהקבוצות האלו קמו בעקבות האירועים האלימים בשנה החולפת, שהפרו את האיזון העדין בין ישראלים-יהודיים ובין שכניהם הערבים. מספר אירועים אלימים, דוגמת בפרעות ביפו וברמלה-לוד, שברו את האמון בין שני הצדדים, וכמו באירועים חריגים אחרים – הנטייה להקצנה גברה בעקבות מה שקרה.

בעוד שפייסבוק נלחמת בגזענות ברשת באמצעות סגירה של חשבונות בעיתיים, והטלת סנקציות על מגיבים גזענים – ישנו שיח אלים שמשגשג במקומות אחרים.

קבוצות גזעניות בטלגרם הכריזו כי "בשעה 21:00 כולנו מתגבשים לכיוון הצומת של נין יש גלגלים להצית ויש בקבוקי תבערה! היום אנחנו עושים פיגוע המוני", "נדרוס אותם נעצר נגיד בטעות", ובמקום שבו יש פיקוח מינימלי – השיח האלים משגשג.

 

פייק ניוז מוסיף דלק למדורה

 

ב-2021 חלה עלייה בשיח הגזעני ברשתות החברתיות. ההתמקדות של השיח הייתה בעיקר סביב ערביי ישראל, עם 31% של מקרים גזעניים ברשת כלפיי הקבוצה הזו.

אירועים אלימים בין ערבים ליהודים תרמו את חלקם למצב, אך פייק ניוז הבעיר את המדורה אף יותר. תופעה נוספת שמלווה רשתות חברתיות היא הצגה של אירועים כוזבים כאירועים שאירעו במציאות. במצב הרגיש כיום, אנשים נוטים להאמין במהרה לדיווחים כוזבים, במקום לבחון האם הם אירעו בכלל.

בחודש מאי 2021, אותו חודש שבו מספר הקבוצות הגזעניות הגיע לשיאו, הופצו הודעות שקריות רבות בתקופה של מבצע "שומרי החומות". הודעות המוניות שהופצו בארץ פרסמו דיווחים שקריים על ניסיונות אלימים כביכול של ערביי ישראל.

בהודעה אחת נכתב "שימו לב!!! לא לפתוח דלתות. ערבים דופקים על הדלתות בתור מתחזים ומנסים לפתוח דלתות אמרו בחדשות שזה הגיע גם לרמת גן. תהיו ערניים תשלחו לחברים ומשפחה". אין צורך לומר שלא היה דיווח על אירועים כאלו בחדשות, אך ההפצה ההמונית, ההודעות שהתקבלו בטלפונים האישיים של אנשים, והילה של חשש שאופפת תקופות מתוחות מבחינה ביטחונית הביאו לתסיסה בשיח הגזעני.

הודעה אחרת, שהגיעה כביכול מדיווחים של צה"ל, בישרה כי "שימו לב בקבלת קריאה טלפונית – הוראה מדובר צה"ל. שימו לב במידה ומתקשרים אליהם ממספרי קידומת 099 או 059 או 000 – אין חוזר אין לענות לטלפון ויש לנתק מיידית. המדובר מבצע חדש של החמאס שמטרתו: לאתר מקומות במפה כדי לשגר לשם רקטות ולפגוע במטרות האלו". אותם גורמים שהפיצו את ההודעות ניצלו את המטחים הכבדים של רקטות לכיוון ישראל, והגבירו את החשדות והחששות של ישראלים כלפיי תושבים ערבים.

תופעת גזענות היא אינה חדשה, אך גזענות ברשת היא חיה חדשה שכולנו לומדים כיצד להתמודד איתה. עם הגדילה במספר הקבוצות הגזעניות, לצד הפצת פייק ניוז, יוצרת אווירה מתוחה עוד יותר מהרגיל. לוחמה בתופעה הזו תשנה במידה ניכרת את המתרחש, וניתן רק לקוות שרשתות חברתיות שונות ילמדו כיצד למגר את התופעה באופן מלא.

X

דיווח שנאה