מאבק בגזענות

 

 

 

מה עושים נגד גזענות ברשת?

 

תופעת הגזענות קיימת כבר מאות שנים, ולמרות שהיא כבר לא צריכה להוות חלק מהחיים במאה ה-21, גזענות בהחלט שרירה וקיימת. מאז פרוץ הרשתות החברתיות, נראה שהתופעה מתרחבת יותר ויותר מדי שנה; לפי דוח של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות , בשנת 2019 הוכפלו מספר ההתבטאויות הגזעניות בתחום התעסוקה – בעיקר כלפיי יוצאי אתיופיה וערבים תושבי ישראל.

הגזענות ברשתות החברתיות גם היא הגיעה לשיאה, ולפי "דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון " – 31% מההתבטאויות הגזעניות ברשת בשנת 2020 הופנו כלפיי ערביי ישראל. היקפי התופעה המדאיגים מעלים את השאלה מה ניתן לעשות נגד גזענות ברשת, והאם נעשה משהו בנושא כיום.

 

האם נעשה משהו נגד הגזענות ברשת?

 

הרשויות כיום מודעות לעלייה החדה של תופעת הגזענות ברשת. כדי להילחם בתופעה, ממשלת ישראל הקימה עמוד שבו ניתן להגיש תלונה נגד גזענות. העמוד הייחודי הזה מאפשר להגיש תלונות על גזענות ממסדית, התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי, התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק, גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור, וגזענות בתרבות ובתקשורת.

מלבד זאת, הרשתות החברתיות השונות נוקטות בסנקציות כלפיי אנשים וקבוצות שמעלים פוסטים גזעניים, או מגיבים באופן גזעני. כאשר עולה לרשתות חברתיות, דוגמת פייסבוק או אינסטגרם, אמירה גזענית – הציבור יכול לדווח עליה. במרבית המקרים, התגובות האלו נבדקות במהרה ונמחקות.

משתמשים שממשיכים בהתנהגות מהסוג הזה מורחקים מרשתות חברתיות במשך מספר ימים. ואם זה לא עובד – הרשתות מרחיקות משתמשים גזעניים לצמיתות. זו כנראה הדרך היעילה ביותר כיום להילחם בגזענות ברשת, שכן הרשויות טרם גיבשו שיטת טיפול יעילה בתופעה.

 

כיצד לטפל בגזענות ברשת?

 

כמו תופעות שליליות אחרות, גזענות אינה מתרחשת יש מאין; כאשר ילדים נמצאים בסביבה גזענית, או בסביבה שאינה עושה דבר נגד גזענות – הסיכוי שהם יפתחו דעות מהסוג הזה הוא גבוה.

אם כן, הדרך להילחם בתופעת הגזענות – הן ברשת והן בחיים האמיתיים, היא באמצעות חינוך. ילדים הם מאוד אינטואיטיביים, וכבר מגיל צעיר הם מתחילים לזהות גזענות, ואף לפתח דעות בנושא. לכן, חשוב להיות קשובים לילדים, וגם לשים לב לשיח שלהם בבית ומחוצה לו. כאשר ילדים אומרים משהו בעל טון גזעני, לא צריך לכעוס או להשתיק אותם. הסברה היא המפתח, וחשוב להנחיל לילדים את העובדה שיש הבדלים בין אנשים, אך ההבדלים האלו אינם מעידים דבר על טיבו של אדם.

בנוסף, כאשר ילדים אומרים משהו גזעני, צריך לשאול אותם מה גרם להם לומר זאת. לאחר שהם עונים, יש לפתוח שיח בנושא, ולהסביר להם שיש חוסר צדק מסוים בעולם. עליכם גם לשאול את עצמכם מה החלק שלכם בנושא – האם אתם אומרים לעתים דברים בעלי אופי גזעני? או מקלים ראש בנושא? החינוך מתחיל בבית, ויש להקפיד על שיח בריא והוגן כלפיי אחרים.

מידע תמיד מהווה דרך לשנות את המציאות בצורה חיובית, וזה בדיוק מה שעושים ב'תנועה למאבק באנטישמיות ברשת'. העמותה פועלת כדי למגר גילויי אנטישמיות ברשת, לצד לוחמה בתופעות גזעניות ברחבי האינטרנט. כדי לתת את הכלים להתמודד עם התופעות האלו ברחבי הרשת, התנועה למאבק באנטישמיות ברשת מעבירה סדנאות מקצועיות ותוכניות לנוער בכל הארץ. הסדנאות המעשירות עוזרות לעקור את הבעיה מהשורש, ולהנחית ערכים בריאים יותר שמבוססים על מידע אמיתי, ולא על דעות קדומות.

ומה אתם יכולים לעשות כאשר אתם נתקלים בגזענות ברשת? כאן צריך להנהיג מדיניות של אפס סובלנות כלפיי התופעה; עמתו את האנשים שמעירים הערות גזעניות עם המציאות; גזענות היא הרי תופעה מופרכת שמשליכה דעות קדומות על אנשים, ואין לה בסיס אמיתי במציאות. אם אתם נתקלים בשיח גזעני – נטרלו אותו באמצעות עובדות.

בנוסף, מומלץ שלא להבליג על הערות מהסוג הזה, ולדווח עליהן. הרשתות החברתיות כיום נוהגות ביד קשוחה כלפיי גזענות, ובהחלט צריך לתמוך בהן. דיווח על חשבונות גזעניים ו/או הערות גזעניות יאפשר להוריד אותן מהרשתות, ולמנוע מהן לחדור לתודעה של אנשים נוספים.

בכל מקרה – הדרך לחברה צודקת והוגנת יותר מתחילה בכם. כולנו צריכים לחפש תמיד את העובדות, ולא להסתפק בדעות מוטעות של אחרים. השכילו את עצמכם על המצב בשטח, והעבירו את הידע שלכם לאחרים – ילדים ומבוגרים כאחד.

 

בשורה התחתונה

 

גזענות היא אינה תופעה חדשה, אך בכל דור היא לובשת פנים חדשות ולא נעימות. המאה ה-21 היא בהחלט המאה של רשתות חברתיות, ויש להן כוח אדיר – לטובה ולרעה. המלחמה בגזענות ברשת בישראל נמצאת בחיתוליה, אך יש סיבה לאופטימיות. אנשים רבים מרימים את קולם ונלחמים בגזענות, וכולנו יכולים לקחת חלק בתנועה הזו. הסברה היא הנשק היעיל ביותר, ואתם צריכים לקחת חלק פעיל בשיח הגזעני ולנטרל אותו מהשורש כדי שבדור הבא התופעה תהיה זיכרון רחוק.

 

 

 

 

 

מאבק בגזענות במאה ה-21: לאן הרוח נושבת?

 

השנתיים האחרונות הציפו לא מעט אתגרים, בפרוץ מגפת הקורונה, שהפתיעה את העולם כולו והסיתה דברים רבים ממסלולם. מלבד האתגרים הכלכליים והבריאותיים שהביאה הקורונה, היא העלתה על הפרק נושא כאוב, בעולם ובישראל – נושא הגזענות. לפי דוח של משרד הפנים למאבק בגזענות, בשנת 2020 התקבל מספר שיא של תלונות על גזענות ואפליה, מה שמעלה את השאלה – לאן הרוח נושבת?

 

הגזענות בישראל נמצאת בשיאה

 

לפי הדוח השנתי של היחידה הממשלתית במשרד המשפטים לתיאום המאבק בגזענות, במהלך שנת 2020 התקבלו ביחידה 1,450 תלונות על אירועים גזעניים – פי שלוש לעומת השנה הקודמת – 2019. לפי אותו דו"ח, 27% מהאירועים המדווחים היו מקרי גזענות נגד אנשים בחברה הערבית, 27% היו מקרי גזענות נגד יוצאי אתיופיה, 19% היו אירועי אפליה נגד אנשים מהמגזר החרדי, 7% מהאירועים היו נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר, ו-20% נגד אחרים.

למרבה הצער, ישראל היא לא ייחודית במובן הזה; בארצות הברית, המעצמה שבה יש קיבוץ גלויות מהגדולים בעולם, נרשמה עלייה חדה במספר מקרי הגזענות בשנתיים האחרונות. אירועי אלימות משטרתית, לצד הלחצים הבלתי-רגילים שהקורונה הביאה, גרמו לתסיסה רוחבית בארצות הברית. מחאות של אפרו-אמריקאים הגיעו לשיאן, עם 14,000 מעצרים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, ונזקים לרכוש בגובה של קרוב ל-2 מיליארד דולר.

 

גזענות מערכתית כשורש הבעיה

 

המונח "גזענות" נגזר מהמונח גזע, שנמצא בשימוש עוד לפני המאה ה-16 לספירה. באותם שנים, השתמשו במונח כדי למפות קבוצות של אנשים עם מאפיינים משותפים וקרבה הדדית, אך אין ספק שהדברים השתנו לאורך השנים.

השימוש הנוכחי בגזע משמש לפילוג והפרדה, מודעים ולא מודעים, בחברה המודרנית; לאורך המאות, המונח גזע התפתח ככלי למידור של קבוצות שלמות של אנשים, והשורשים העבותים של הגזענות הזו קיימים עד היום. הגזענות המודרנית מרימה את ראשה בעתות משבר, אך היא שרירה ומבעבעת מתחת לפני השטח מדי יום; השלכה של דעות קדומות על קבוצות של אנשים מותירה רבים בשוליים, וגם לישראל – שנחשבת לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, יש עדיין כברת דרך לעשות בתחום.

במחקר שנערך בנושא בישראל, נמצא שיוצאי אתיופיה משתכרים ב-40%-30% פחות מערבים בעלי מספר שנות השכלה זהה, ואף פחות מעדות אחרות בארץ. המגמה הזו אמנם משתנה, אך בקצב נמוך יותר מהרצוי. אפליה מערכתית מהסוג הזה היא אינה חדשה, ולמרות חוקי אי-האפליה בישראל, המצב רחוק מלהיות אידאלי.

 

מבנה חברתי מעשה ידי-אדם

 

כאמור, המונח גזע הוא המצאה אנושית, ולאו דווקא סיווג ביולוגי בעל תוקף. אותה חברה אמריקאית, שסובלת כיום מהשלכות הגזענות, היא זו שטבעה את המונח, עוד בימיה הראשונים כאומה; המונח "גזע" התפתח לצד שני מונחים מרכזיים אחרים באומה האמריקאית בצעירותה: "לבן" ו"עבד" – שני מונחים ששימשו אירופאים בשנות ה-1500, ויובאו על ידם לצפון אמריקה.

במהלך המאה ה-17, פילוסופים ונטורליסטים אירופאיים החלו להשתמש במונח 'גזע' כדי לקטלג קבוצות אנשים, ולבסס רעיון שלפיו יש סדר "טבעי" בעולם, ולכל קבוצה יש את מקומה בסדר הזה. לאורך המאות, החל להתבסס הרעיון המוטעה שלפיו אנשים לבנים הם חכמים יותר מקבוצות אחרות, ולכן צריכים להיות במעמד שליט.

הרעיון הזה שינה את ההיסטוריה, שכן אירופאים החלו תהליכי קולוניזציה ברחבי העולם, בעודם מאמינים שהם צריכים לשלוט במדינות אחרות ובעמים פחות מוצלחים.

לאורך המאות ותהליכי כיבוש אירופאיים, המילה "גזע" קיבלה את צורתה המודרנית, לצד תהליכי עבדות שהחלו להתפתח מחדש. עבדות לא הייתה מונח חדש, והיא נמצאת בכתבי התנ"ך ובמקורות עתיקים אחרים, אך רק באמצע המאה ה-17, היא שויכה לעמים מסוימים. אותם אירופאים שפלשו למדינות ברחבי העולם חיברו בין גזע ובין תכונות ביולוגיות כביכול, ובכך הם הקנו לעצמם מעמד שליט, בעודם גורסים שגזעים "פראיים" צריכים לשרתם.

הגזענות שהכתה שורשים באומה החזקה בעולם חלחלה למדינות אחרות, ולמרבה הצער, גם לישראל. החיבור בין גזע ובין יכולות שכליות ופיזיות הוא אינו חדש, וגם מדינת ישראל, שהייתה תחת שליטה בריטית, ספגה את הרעיונות האלו.

המצב כיום מראה שהתופעה היא אינה נקודתית או חולפת. ישנם זרמים גזעניים מתחת לפני השטח בכל עת, והם מתגברים כאשר אנו עומדים בפני משברים -דוגמת הקורונה. נקודת האור היא שהמודעות ההולכת וגוברת לחומרת הבעיה גורמת לאנשים לבחון דברים מחדש, עם לוחמה וירטואלית וגם הסברה חזיתית על גזענות והשפעותיה ההרסניות.

כיום יש לאנשים את הכוח להשפיע על סביבתם יותר מאי-פעם, עם משאבים שמאפשרים גישה נרחבת לכל קצוות תבל. הגזענות לא נעלמה, אך ההצפה שלה מאפשרת להילחם בה באופן יעיל, ולהתיר רעיונות שאין להם בסיס במציאות – בייחוד לא במאה ה-21.

X

דיווח שנאה