תופעת הגזענות בישראל היא אינה תופעה חדשה; מדי שבוע, מדווחים מקרי אלימות מילולית וגם פיזית בתוך החברה היהודית, וגם מחוצה לה. בשנתיים האחרונות, מרבית מקרי הגזענות הופנו כלפיי שלוש אוכלוסיות: חרדים, שמאלנים וערבים.
כמו דברים רבים אחרים בחיים, גם הגזענות עברה תמורה בעשורים האחרונים, והיא גלשה במידה ניכרת לרשתות החברתיות. לפי דוח השנאה השנתי של קרן ברל כצנלסון , פורסם כי מרבית מקרי הגזענות ברשתות החברתיות מופנים כלפיי ערביי ישראל, והם עומדים על 31% מכלל המקרים. המדד היומי שבודק גזענות מראה תופעה רווחת, ונראה כי המספרים בינתיים רק גדלים במקום לקטון.
גזענות חברתית בישראל במאה ה-21
קרן ברל כצנלסון השיקה פרויקט ייחודי המנטר בזמן אמת אחר שיח גזעני ברשתות החברתיות. מדי שעה ניתן לראות את מספר מקרי הגזענות ברשת, ואילו מונחים מובילים את ספינת הגזענות. חקר המחקר ויגו מנטרת אחר המספרים, ומדי שעה מנוטרות כחצי מיליון שיחות ברשתות החברתיות השונות.
אחת לשנה, לקראת 9 באב, הקרן מנפיקה דוח שמסכם את הגזענות ברשתות החברתיות. נראה כי בשנים האחרונות חלה תסיסה ברשתות האלו, תסיסה שמגיעה מדי שנה לקראת תקופת החגים.
לפי הדוח האחרון, שיצא בשנת 2020, בשנה החולפת נרשם שיא של תגובות גזעניות ברחבי הרשת – כלומר בסטטוסים, טוקבקים, ציוצים, תגובות על פוסטים, ועוד.
לעומת אוגוסט 2019, שנרשמו בו כ-4 מיליון תגובות גזעניות, בקיץ 2020 המספר עלה ל-5 מיליון. האוכלוסייה המותקפת ביותר היא האוכלוסייה הערבית, עם למעלה מ-271 אלף שיחות שנאה ברחבי הרשת.
הגזענות המקוונת כללה בתוכה שלל אמירות צבעוניות, לצד קריאות לאלימות, וקללות שהוטחו במגזרים השונים, ובעיקר כנגד הערבים. התסיסה המשמעותית הייתה בעיצומה של תקופת הבחירות האחרונה, עם אלימות בשטח כלפי מפגינים ערבים.
למרות העלייה של מקרי הגזענות ברשת בשנה האחרונה, לעומת שנים קודמות, חל גם שינוי לטובה – אם ניתן לקרוא לו כך. השיח הגזעני פחת לאורך החודשים, וחלה ירידה של מקרי גזענות ברשת – מ-600 אלף מקרים באוגוסט 2020, ל-113 אלף מקרים ביולי 2020.
ממשלת שותפות: התשובה לגזענות?
הממצאים בשטח, לצד ממצאים מקוונים על מספר מקרי הגזענות בישראל, מראים שיש תקופות שיא בשיח האלים. מלבד תקופות החגים, שנחשבות למתוחות בשני הצדדים, תנודות פוליטיות גם הן משפיעות על מה שמתרחש.
התקופות שלפני הבחירות ותקופת שיא הבחירות – אוקטובר 2020 ו-פברואר 2021 גרמו לפילוג ניכר – בין פלגים פוליטיים בחברה היהודית, ובין יהודים לערבים. חברי ממשלה שהעלו קולות קיצוניים נתמכו על ידי ציבור קיצוני – משני הצדדים.
הפילוג הפוליטי הולך יד ביד עם הפילוג הפנימי במדינה, וחלו לפחות 4 מקרי אלימות כלפי מפגינים ערבים בתקופת הבחירות. מאז גיבוש של ממשלת שותפות, חלה רגיעה משמעותית מבחינת השיח ברשת. אמנם נרשמות מדי יום מאות תגובות גזעניות, אך בחודשים האחרונים המצב התמתן.
השותפות בין מפלגות מהצד השמאלי של המפה ובין מפלגות מהצד הימני של המפה הובילה לירידה במספר שיחות השנאה ברשתות החברתיות. השינויים האלו, שמביאים למגמה חיובית, נותרים יציבים בזמן כתיבת השורות האלו. התמהיל הייחודי של אוכלוסיות בישראל הוביל לא מעט לתקריות גזעניות במהלך השנים, ותנודות פוליטיות, דתיות וכלכליות מהוות גורמים מרכזיים שמובילים לתסיסות חריגות. אם ההווה מעיד על העתיד – יש סיבה לאופטימיות.
אמנם חלה עלייה השנה במקרי הגזענות ברשת, אך לאורך חודשי השנה – התרחשה ירידה ניכרת במקרים האלו, בין כל חודש לקודמו. לוחמה בגזענות מהווה חלק מרכזי בהעלאת המודעות לתופעה הזו, וחשוב במיוחד להילחם בה, לנוכח המצב הרגיש במדינת ישראל. נותר לקוות שהמספרים ימשיכו לרדת לאורך החודשים הקרובים, ושהגזענות הווירטואלית לא תזלוג למרחב הפיזי. ישנה עבודה רבה לעשות בתחום, ולמרבה השמחה – מדי יום מספר האנשים שמגנים גזענות בכלל וגזענות ברשת בפרט הולך וגדל.
